369 ר קרשמונו : רהמתנהרהא גינורשזרמ כהרהצאור הרועה העבד "היו לו עבדים רועים בצאן, ובא ואמר אחד : העבדים הללו והצאן שלפניהם שלי 31 מכאן שעבדים קטנים גרי תושב הרועים צאן, חזקה [ הם ] — הרי אלה שלו" . שהעדר שבידם אינו שלהם אלא של בעליהם . מדיונים בהלכות עבדים במקורות חז"ל אנו למדים שבתקופת המשנה והתלמוד לא הייתה העבדות שכיחה בחברה 32 באיטליה, לעומת זאת, רוב הרועים שטיפלו בעדרי צאן היהודית בארץ ישראל . 33 גדולים היו עבדים . הרועה האריס 34 לבין בעל המדרש הארץ ישראלי מתאר את היחס בין רועה מהמעמד האריסים העדר : "אית עריס דידע למישאל ואית עריס דלא ידע למישאל [ . . . ] אזל לגבי מרי עיבידתיה, משאיל ליה [ . . . ] מה עיזיא עבדין ? אמר ליה : תזכה ותשבע מן גדייהון . מה אתה בעיה ? אמר ליה : אית לך עשרה דינרין תתן לי ? אמר ליה : את בעי 35 תרגום : "יש אריס היודע לבקש ויש שאינו יודע לבקש [ . . . ] הלך עשרין ? סב לך" . אל בעל מלאכתו ( בעל העדר ) לבקש הימנו [ . . . ] הלה שואלו : מה העיזים עושות ? אמר לו : תזכה ותשבע מגדייהן . מה אתה מבקש ? אמר לו : יש לך עשרה דינרים לתת לי ? אמר לו : אתה רוצה עשרים ? קח ל...
To the book