sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
114 רועי צאן ונוודים בארץ ישראל לסגירה באמצעות מכסה מטיט . משקלה של כוורת ריקה כ- 20 ק"ג, ודופנותיה נוטות להישבר מכיוון שהן עשויות טיט לא צרוף . מכך אפשר להסיק שהכוורות היו קבועות . נראה שבתקופת הברזל נחשבו הכוורות מתקני ייצור של חומרים יקרים : דבש ודונג, וכדי להגן עליהן הן נבנו בתוך היישוב . לפי ניתוחי מומחים אפשר להניח שכל כוורת הייתה יכולה להניב מ- 3 עד 5 ק"ג דבש ומ- 5 . 0 עד 7 . 0 ק"ג דונג בשנה . מנתונים אלה אפשר להסיק שבשנה יוצרו בין 300 ל- 500 ק"ג דבש וכ- 50 – 70 ק"ג דונג . כמויות אלה הן מעבר לצריכה פרטית . אפשר לשער שלמכוורת היה ערך כלכלי בתקופת הברזל . ככל הנראה, מי שיכול היה להחליט על הקמת כוורות בשטח עירוני לייצור דבש ברמה תעשייתית היה 67 השלטון המרכזי-ממלכתי, המקומי-עירוני או משפחה רבת השפעה . 68 במקורות המשנה והתלמוד משמש המונח "כוורת" סתם לציין גידול דבורים . מעין קופסה אשר בה פועלות הדבורים . בכוורת ישנן חלות דבש העשויות שעווה, שבהן נאגר הדבש, שהוא מטרת הגידול . המשנה מתארת שלושה סוגי כוורות : כוורת המחוברת לקרקע בטיט, כוורת המונחת על הקרקע ובסיסה שטוח, וכוורת 69 בדרך כלל...  To the book
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help