הכלכלה וההתיישבות בתקופה הביזנטית (אמצע המאה הרביעית - אמצע המאה השביעית)

67 ר קר אשיו : ר קכרהוסטי ו-עזעזוריהבוושתיבור החברה הביזנטית בהר הנגב הייתה בעיקרה חברה חקלאית, יושבת קבע 114 ) ובחוות, נוצרית, דוברת יוונית וקשורה בעיירות ( ערי הנגב הביזנטיות למערכות השלטון, הצבא והכנסייה של האימפריה . כך שללא מערכת חברתית חזקה, יציבה ובעלת תמיכה מהאימפריה לא יכלה להתפתח מערכת יישובית וכלכלית מפותחת בתחום החקלאות, הבנייה והעיור . המבנה החברתי, שכלל מעורבות של גופים בעלי אופי היררכי ואימפריאלי, אִפשר טיפוח ענפי חקלאות 117 לצד יושבי הקבע 116 וגידול בעלי חיים . 115 גידולי מטעשונים כגון גידולי תבואות, החקלאים היו בנגב נוודים שדמו ככל הנראה לבדווים של ימינו וכונו בלשון אותם 118 ימים סרקינים . אסקור בקצרה את המידע העיקרי על ערי הנגב הביזנטיות, המבוסס על 119 וכתובות ) , על מקורות ממצאים ארכיאולוגיים ( חרסים, מבנים, מטבעות 120 ורשימות היסטוריים ( מכתבי ליבניוס, היירונימוס ב"חיי הילריון", מפת מידבה 114 ר המישגולר "כ ור הנגת"ר איר "כ ור הנגתרהתולנטויב"ר מתטאולרקתיצברוושיתולר ער וולר גחיזולר שזהלר מכ עיבר שו יבולר צותי וולר שזאר הויר תער ולר הקטנול,רשתהוקרלר כי ףרדקזאור דתרשזרא...  To the book