|
|
מכפרת המקדש לכפרת הקהל 4 119 ״אמר רבי יוחנן מערה מתוך הכף המחתה . כך אכן מפרש רבי יוחנן בירושלמי ה, ב : והיא מתמרת ועולה ואחר כך היא פוסה ויורדת״ . אומנם בבבלי יומא מט ע״א מופיעה התלבטות בעניין זה : 0 1 מאי לאו דאיבעיא להו : חופן חוזר וחופן או לא ? תא שמע : כך היתה מידתה . כשם שמדתה מבחוץ כך מדתה מבפנים ? לא, דילמא שאם רצה לעשות מדה – עושה . אי נמי שלא יחסר ושלא יותיר . תא שמע : כיצד הוא עושה ? אוחז את 1 1 בראש אצבעותיו, ויש אומרים בשיניו, ומעלה בגודלו, עד שמגעת לבין הבזך אצילי ידיו . וחוזר ומחזירה לתוך חפניו, וצוברה, כדי שיהא עשנה שוהה לבוא . ויש אומרים : מפזרה, כדי שיהא עשנה ממהרת לבוא . וזו היא עבודה קשה שבמקדש . מסקנת הסוגיה היא, אם כן, שהכהן הגדול צריך להחזיר את הקטורת לתוך חופניו בתוך קודש הקודשים, מבלי להניח את הכף על הרצפה, פעולה מורכבת ביותר מבחינה 1 קיבל תיאור מעשית, ורק לאחר מכן לשפוך את הקטורת לתוך המחתה . פינקלשטיין זה של הבבלי כהסבר לצורת העבודה על פי ההלכה התנאית, אולם, כאמור, נראה שקשה למצוא לכך רמז במשנה וכפי שגם פירש רבי יוחנן בירושלמי . יש לראות, אם כן, בברייתא ממנה ...
To the book |
|
|