פרק ה : תמונת ראי – דתל"שים ובלתי מזוהים לנוכח עברם 275 293 הביקורת על הפתיחותאת המודרנה : "מה נשאר לו לעשות, רק למות עכשיו" . המלאכותית מוצגת באופן קיצוני ובלתי מתפשר אצל הדתל"שים יוצאי ההתנחלויות . ביישובים אלה קל למצוא את ריכוז האידאולוגיה . המבנה של המיקרוקוסמוס הסגור מאפשר ליצור תדמית המנותקת מהסביבה . מבחינה מסוימת היישוב מתפקד כמו ישיבה לאומית, שהיא מעין יקום סגור . הנטייה של הסיפורת הדתל"שית שמקורה בהתנחלויות היא להציג תפיסה הוליסטית, שבה הקיצוניות הפוליטית, האלימות ועודף האידאולוגיה הנאיבית המבוססת על סיסמאות נבובות נשזרים בחוסר סובלנות לזולת, בהיעדר פשרנות ובסגפנות מינית . אי אפשר להפריד בין המאפיינים השונים . כשנפלה ההחלטה בסוף הרומן "כולם נשא הרוח" לעזוב את היישוב, כתב שגיא כהן, "נמאס לה, לאימא, נמאס מהכול . ממלחמות דת, מפיגועים, מקנאים, מרינה טנצר [ רכזת התרבות המתחסדת ] , מווילונות מוגפים בקריאת התורה, מפוליטיקה, מגדרות, מלוויות, מקרבנות, מהתחושה שאנחנו, רק אנחנו קרבנות, מנחום-קמטים-במצח, מעקירת עצי זית, מהפגנות, מזכויות אדם, מזכויות לחלק מבני האדם, מ'שלי – שלי, שלך – שלי...
To the book