|
|
333 חלק ב – תעודות מארכיונים ולעבודותינו, זה בגידול תבואה וזה בסנדלרות . השנים הבאות היו קשות . לא ירד שום גשם ולא היה יבול . בשבילנו היה זה רעב . אך תמיד הצלחנו להסתדר כי הניחו לנו לנפשנו במלאח . לפני שישה חודשים הבנו כי המצב השתנה לרעה וכי הערבים מתכננים מהומות . אז שמענו על הביזה בקזבלנקה . היהודים שברחו משם מצאו מקלט אצלנו, קיבלנו אותם בבתינו ובצריפינו . לאט לאט הם חזרו, חלקם למזגן, חלקם 148 ידענו שצפוילרבאט . כאשר ראינו את הופעת המָחַלָּה [ הצבא ] של מולאי רשיד, לנו מסע ביזה, משום שבין שהייתה זו המָחַלָּה שהייתה זקוקה לכסף ובין שהיו אלה השבטים, הם תמיד שפכו את זעמם עלינו . 149 אזור אחד של המלאח, תוך ניצול למעשה, לפני שלושה חודשים שדדו המְזַמְזָה הסכסוך שבין השבטים . הם לקחו את כל מה שהיה לנו, כלומר כמעט כלום, ואת חיינו אנו חייבים בעיקר לדלות שלנו . אחרי עזיבתם היינו בסכנת מוות ורעב . לא יכולנו ללכת קדימה לקזבלנקה משום שהערבים חסמו את הדרך, לא יכולנו ללכת אחורה פן ניפול בידי המחלה של מולאי [ עבד ] אלחאפט׳, ולא יכולנו להמשיך לעבוד בדווארים הנטושים . למרבה המזל הגיע רץ מאת מנהל בית ה...
To the book |
|
|