317 חלק ב – תעודות מארכיונים הייתי כעבד והם מושלים, ולא אדע מי לי אדון, 126 זה רודה וזה מרַדֶּה, וזה עושה בעברת זדון . והיינו נעים ונדים ביד אדונים קשים . ומצאנו צרות רבות ורעות אשר עצמו מספר . שאם כל אגמי יאור מי שחור פשתים יגדלו, ולחבל ארוך יפותלו, לא ימודו את כל התלאה אשר מצאתנו, ושטף גלי מרורות אשר סבבונו . והיינו אנחנו החתומים בשפת היריעה, גולים ונדחים מהר להר ומגבעה לגבעה, אנחנו ונשינו, ובנינו ובנותינו עד שחנן ה׳ עלינו ובאנו לעיר המהוללה פיס יע״א ערומים, יחפים, רעבים . וקבלו אותנו בסבר פנים יפות, ה׳ ימלא משאלותם לטובה ! והיתה העת שאין ראוי להכניס עצמנו בסוג המנין . ומקרא מלא כתוב : ״אשר לא ימד ולא יספר״ ( הושע ב, א ) . מכל מקום על צד הקירוב, לא על צד המספר אין חשש . ובפרט לטובה הנמשכת מזה לעם דל ורזה, נכנסנו לזה העיר פיס יע״א 22 בעלי בתים . יש בנו מעלה מטה מאה נפשות מלבד יתומים ואלמנות, ומלבד שנשארו שבויים אצל הגוים, אנשים, ונשים, וטף . אבל שמענו שגם הם באים לעיר הזאת . ה׳ ירחם עליהם כי״ר . ומפני הרעב שיש בעיר הזאת, הן מפני חסרון כיס קשה, הן מפני יוקר השערים, כמו שידוע לכבודכם, א...
To the book