|
|
290 אלף שנות גלות במע'רב לצוות עלינו לטוב לנו . יסורי השוטים והמקלות אבד זכרם מני ארץ . עתה בקרב ימים מעטים נשתנו עלינו סדרי בראשית אשר יזכרונו צרות רבות ורעות מעתות החולפות . השוטים והמקלות חזקו ידיהם הרפות בעיר פאס יע״א [ יגן עליה אלהים ] ובערים אחרים . הגלות אחרי בלותה, שבה לאביב עלומיה בעיר דמנאת יע״א, מכת חרב והרג עוד יצאה מתערה אחרי הרגעה . קנאת הדת הטמונה בחדרי לב העמים מפחד הממשלה, נראתה על פני חוץ . קה״ק [ קהל קדוש ] דמנאת גלוי וידוע לפני כסא כבודם המים הזדונים אשר עברו על נפשם . ובאמצעות חסדכם הטוב אשר גמלתם אותם, ודברתם עליהם טובות לפני הממשלות, ולקחו בידם מכתבי תעודה מבטיחים אותם בשלות השקט ובטח . ואמרנו כי בחזרתם ישובו איש לביתו לשלום . אבל הנה באו אלינו מכתבים מאתם הסירו מלבנו המחשבות הטובות שחשבנו עליהם, והודיעונו רגש המהומה הגדולה שהיתה מעותדת להם . כי בהגיעם לפתח העיר אנשי העיר עם אנשי חיל נסבו עליהם, וקדמו אותם בשוטים ובמקלות, בחרבות וברמחים עד שפוך דם עשרה אנשים, והנם מוטלים על ערש דוי . ויוסיפו להכות על אלה מכה רבה אשה אחת מנשיהם אשר היא נוטה למוות . מכת חרב והרג . ...
To the book |
|
|