|
|
167 חלק א – מקורות היסטוריים וספרותיים 8 יאריך האל משושה כמו שרומםידוע לאדוננו מצב היישוב המעולה והנשגב איליג, מעלתם של יישובים אחרים . והיא חדשה והועתרה בברכת בוניה, בתיה ובנייניה, וקבעו 9 בה מגוריהם תושבי המישורים וההרים, וחיבר בזכות טוּב אדמתה בין ההפכים . והגיעו אליה כדי להתיישב בה אספסוף מאנשי החסות ברשות מייסדה האמאם 10 וקבעו שם ברשותו את מגוריהם, והקימו בחצרם בית כנסת והפכוהו לבית המרומם, פולחנם . בהזדמנות כינוס – לא אפרט נסיבותיו – של אי אלה חכמי הדת יחד עם נבוני העיירה וחכמיה התגלגלה השיחה אל נושא בית הכנסת הנזכר והדיון במעמדו החוקי על פי הכתוב בספרי ההלכה . ופסקו מקצתם בחיוב הריסתו כי הוא חודש בארצות האסלאם, ובגין ההפסדים העצומים הנובעים מהשארתו אסור הוא להשאיר להם בית תפילה . ואישרו את דבריהם באומרם : הוא פסק שהובא על ידי הסמכויות במקרה דומה . ומצד שני קבוצה אחרת פסקה שהשארתו מותרת, ואינו ראוי להחריב את בניינו . ואין להתנגד להם בדבר חידושו כי על כגון זה מן דתם הנפסדת נקבעה וניתנה להם החסות מכיוון ששילמו את מס הגולגולת כאות כניעה, ולא חל איסור מציאותן של שתי דתות אלא בחצי האי...
To the book |
|
|