הנוכחות היהודית בצפון אפריקה והכיבוש הערבי

36 אלף שנות גלות במע'רב ההר שנותר תחת שליטה ברברית . הכובשים הערבים קראו למושבותיהם החדשות מע׳רב ( המערב ) , וכללו אותן בח׳ליפות בתחילת המאה השמינית . מן המאה התשיעית ואילך הגיעו אלינו כמה ידיעות על יהודים שהתיישבו בערים המוסלמיות החדשות . ידוע כי האוכלוסיות העירוניות היהודיות היו לרוב צאצאי תושביהם של כפרים ועיירות ששם דרו כבר לפני הכיבוש הערבי, ואליהן הצטרפו מאוחר יותר יהודים שהיגרו מן המזרח . בעת ההיא כבר הפכו יהודי המע׳רב לאוכלוסייה בעלת מעמד של מיעוט נסבל, בתוקף מעמדם כדִ׳מים, שהושמו תחת הכללים המשפילים על ידי אדוניהם המוסלמים כיאות ל"אנשי הסֵפר" . הכללים האלה מיוחסים בעיקרון לח׳ליף עֻמַר אבן אלח׳טאב ( שלט בשנים 634 - 644 ) , אולם הם התפתחו במרוצת השנים ויש מייחסים אותם לעומר 3 על כל פנים, אחדהשני ( שלט בשנים 717 - 720 ) ; בהמשך נעסוק בהם ביתר פירוט . מעיקרי היסוד הראשונים של כללים אלה היה גביית תשלום הגִ׳זיה, מס גולגולת מפלֶה . לח׳ליף עומר מייחסים את הקביעה כי האישור לתשלום המס יהיה תלוי על צווארו של הדִ׳מי בצורת חותם עופרת . ואומנם נתגלו חותמות כאלה מהמאה התשיעית בצפון אפריקה, ו...  To the book