|
|
92 פרק שני שבגינו חווה גורדוייל התמוטטות עצבים, וקורס באופן מוחלט . ההתעללות המתמדת שחווה גורדוייל מצדה של תיאה ( שביטוייה רק הולכים ומחריפים ) , מובילה בסופו של דבר לשיאו של הסיפור, באפיזודת הסיום, אז רוצח גורדוייל את תיאה לאחר שנרדמה במיטתם לצד מאהבה, רגע לאחר שקיימו השניים יחסים אינטימיים בפניו . שתי מגמות עיקריות קיימות בקריאה המחקרית שהוקדשה עד כה לרומן . מגמה אחת היא בעלת גוון פסיכואנליטי, המתעכבת על היחסים הסאדו-מזוכיסטיים בין גורדוייל לתיאה כ"יבוא" של מציאות פסיכולוגית מורכבת ( כמקובל בקריאות מסוג זה ) , ומנסה לעמוד על הדינמיקה שלהם, מקורותיהם המוקדמים בחייו של גורדוייל, התשתית הלא מודעת שלהם ואופני פעולתם . המגמה השנייה נוטה לפרשנות פוליטית- חברתית, והיא מזהה ברומן אלגוריה ליחסי נוצרים-יהודים באירופה, כמעין נבואה לקראת העתיד לבוא, שואת יהודי אירופה . בשונה מקריאות אלה, אך כהמשך וכפיתוח של הקריאה החברתית-פוליטית, אבקש בפרק זה להציע קריאה של הרומן ח י י נ י ש ו א י ם כסדרה של אותות אזהרה שמכוון הסופר היהודי כלפי פנים — היינו כלפי החברה היהודית, וזאת מתוך תפיסה ביקורתית של התנהלו...
To the book |
|
|