א. המסגרת המושגית של המחקר

14 פתח דבר ר . ליוויס, אומנם טען כי תפקידה של הספרות הוא הנחלת ידע, אך בניגוד לגישה המסורתית כיוון בדבריו לרשימה קאנונית של יצירות שכביכול אינן מגויסות חברתית- פוליטית, וכך צמצם את ההגדרה האתית של הגישה המסורתית . 6 לטענת ליוויס, לימוד הספרות הקאנונית בהקשרים ומתוך דגש על המאפיינים האסתטיים טומן בחובו השרשת ערכים אתיים שמעצבים ומתרבתים את האדם ומשכללים את הרוח האנושית . ריצ'רדס צמצם עוד יותר את הטענה בדבר האפקט האתי של הספרות, כשטען כי רק קריאה "נכונה" של הטקסט הספרותי יכולה לייצר אפקט של "חוויה אמוטיבית" — חוויה של פישור הדחפים הסותרים בנפש האדם, וכאן טמונה הפונקציה המוסרית הייחודית שהספרות יכולה לגלם . 7 הדבר סלל את הדרך לאסכולת "הביקורת החדשה" האנגלו-אמריקאית, שבבסיסה עומד הרעיון כי את הטקסט הספרותי יש לקרוא ללא שום הנחות אידיאולוגיות או הקשרים פוליטיים מוקדמים, באופן משולל כל יסוד או פוטנציאל אתי . 8 עמדות דומות התפתחו ברוסיה כבר בתחילת המאה העשרים, במסגרת אסכולת הפורמליזם הרוסי . הוגים מרכזיים דוגמת מיכאל בכטין, יורי טיניאנוב וויקטור שקלובסקי, הגדירו את הספרות כתחום עצמאי בעל מתוד...  To the book