ד. דרך אחרת: אנרגיה בשירות ההיררכיה

544 פרק חמשה עשר ובנפשם . . . אבל בשעת הדחק, כשאתה צריך להם, הם פונים לך עורף ומורדים עליך . . . " ( מקיאבלי, 1985 : 226 ) . בקיצור, זיכרונות משולחנו של פקיד מס הכנסה בדימוס . הרעיון המרכזי בספר הוא : " . . . רבים בדו מדמיונם מדינות-חירות, שאיש לא ראה כמותן ולא ידע כמותן במציאות לאמיתה " ( שם : 221 ) , אבל כל זאת טוב לנתינים חולי הזיות על חירות תבונית ושאר מיני אוטופיות ( תלמידיו בבריה"מ אשפזו את הוזי החופש בבתי חולים ללוקים בנפשם ) . למקיאבלי ולמרעיו לעומת זאת אין אשליות, משום שידוע לכלל השליטים ומשרתיהם באשר הם, כי אין חשיבות לסוג המשטר . מה שמבדיל בין המשטרים הוא התשובה לשאלה : האם יחסי הכוח בהם יציבים או רעועים . כל השאר הן הזיות חופש של נתינים סוטים ומפירי סדר . בסופו של דבר, המשטר הטוב הוא משטר שבו השליטים הטובים משליטים סדר יציב . אם מתקיים סדר, המשטר הוא בעל יחסי כוח יציבים . מכאן ברור שהמשטר הטוב הוא זה שבו השליטים דואגים לעצמם, למען שלומם של הנתינים – שהרי שאין סתירה בין החתירה של השליט לתוספת כוח לבין רווחתו של הנתין . כי אם השלטון בטיפשותו ינסה לקיים יחסים אנושיים עם הנתיני...  To the book