|
|
266 פרק שמיני שהנטל למימון פעולות הממשל היה אמור ליפול על כיסי המעמדות 'מקבלי העודף' . . . " ( Baran and Sweezy , 1966 : 142 ) . בתנאים היסטוריים אלה צמחה ההשקפה הליברלית שראתה בממשל בזבזן טפיל, ושטענה כי הממשל הטוב ביותר הוא הממשל החלש ביותר . במשטר ההון המונופולי לעומת זאת, שבו כושר הייצור רחוק מלהיות מנוצל במלואו והשיטה אינה יוצרת מעצמה "ביקוש אפקטיבי" מספיק כדי להעסיק כוח אדם וציוד בטלים – יש צורך בארגון מדיני אחר ובהצדקות אחרות . במשטר זה המדינה הפכה לבעלת תפקיד מרכזי בתהליך מימוש העודף, או בלשונם של הקיינסיאניסטים, המדינה לקחה על עצמה את "ניהול הביקוש" . משום כך, בקפיטליזם המונופולי המדינה הלאומית-תאגידית מופיעה כשחקנית מרכזית בוויסות המשק, אף אם האידיאולוגיות הליברליות השליטות כופרות בכך או מגנות זאת . במאה העשרים העלה הממשל במהירות את הוצאותיו ואף כיום, בעידן שלכאורה מתנער מן הקיינסיאניזם, ההוצאה הממוצעת של הממשלים במדינות המפותחות ( כולל "תשלומי העברה" ) הינה למעלה משליש מן התמ"ג . תפקיד המדינה במשטר החדש, אם כן, לפי בראן וסוויזי, הוא למסד מנגנון ל"ספיגת העודף" ( surplus absor...
To the book |
|
|