|
|
108 פרק רביעי הללו שום נגיעה בניהול ובשליטה על פירמה במאה העשרים ואחת, שלא לדבר על התמצאות בנתיבי המחירים של המכשירים הפיננסיים בשוקי ההון . נראה שהפרקים האלה נותרו כמשקע עכור מאותה אימפריה ויקטוריאנית שעליה כתב אלפרד מרשל – אותה בריטניה האפופה עשן תעשייתי מצחין . כל פרק כזה מכיל צלקות רבות שנחרטו במאבקים האלימים שהתנהלו בבריטניה לאורך המאה התשע עשרה . אבל נראה יותר, שכיום עיקר תכליתם של הפרקים הללו הוא לשמש כתרגילי הכנה לקראת שינון עיקרי האמונה הניאו-קלסית . מסתבר שהעיקרים הללו דומים לדוגמות הנהוגות בכנסיות השליטות בעולם : כולן מבוססת על הרחקת המאמינים מן ההוויה, כלומר, על החדרת פער כרוני בין המציאות הקיומית הלא נעימה, החיים בחטא בהווה, לבין עולם ( המחר ) הראוי לחיות בו . מן הפער הזה צומחים בקרב המאמינים הרהורי חטא ורגשות אשם תמידיים . רגשות אשמה הינם בסיס הכוח העיקרי שעליו נשענות הכנסיות השליטות . פרח הכהונה בכנסיה הניאו-קלסית, אשר הרגיל את נפשו לעסוק בתרגולים חסרי משמעות ב"עקומת התמורה" או בטבלאות "התועלת השולית", למד במהרה שפרקי האמונה העוסקים בקביעת המחיר על פי חוקי המפגש בין פונק...
To the book |
|
|