ה. קץ הכלכלה הפוליטית הקלסית

תיאוריות ההון 95 לא עוד סדר קהילתי של אומנים, בעלי סדנאות ובתי חרושת קטנים, סוחרים, רנטיירים ובנקאים השרויים בחברה אידיאלית כביכול שבה "אזרחים" נפגשים בהרמוניה בשוק אוטונומי . עתה עולה סדר מדיני-עסקי של פירמות גדולות, קבוצות הון ענקיות, קונצרנים, טראסטים, השקעות בינלאומיות ושוקי אשראי וניירות ערך עולמיים . גם הסדר האימפריאלי הישן, שהיה מורכב מאימפריות מלוכניות מיושנות, עמד להתפרק ועמו השושלות בפרוסיה-גרמניה, אוסטרו-הונגריה, רוסיה הצארית, תורכיה העות'מאנית וקיסרות מנצ'ו בסין . המאה העשרים עמדה בפתח ובישרה משטר מדיני חדש ועמו אידיאולוגיות חדשות . כך נוצרה בתחילת המאה העשרים האסכולה הניאו-קלסית של הכלכלה הפוליטית ( היא מדע הכלכלה המודרני ) ובעקבותיה צצו ועלו "מדעי החברה" . מנגד, ככל שהמשטר הקפיטליסטי התפשט בעולם, כן צמחו תנועות ומפלגות רדיקליות שקראו תיגר על המשטר וכך גם התפשטה הכלכלה הפוליטית המרקסית . אלא שכבר בסוף המאה התשע עשרה התגלו בפני המרקסיסטים תופעות שכרסמו בתיאוריות ובמוסכמות שעוצבו על ידי מרקס . העולם שהכיר מרקס והליברלים הקלסיים השתנה בקצב מהיר . המאה עשרים, אם כן, הולידה לא ...  To the book