|
|
88 פרק שלישי בניגוד לכלכלה הפוליטית הליברלית, שמציירת עולם לא היסטורי, השואף להרמוניה ולשווי משקל, ההיסטוריה בעיני מרקס, היא התפתחות בלתי פוסקת של ניגודים וסתירות . הכוח הדוחף הלא מודע בהיסטוריה האנושית ( המעמדית ) הוא הסתירה שמתפתחת בין הכורח לבין החירות, או בין קיומו של האדם ובין מהותו האנושית – והיא מכונה בעגה הפילוסופית בשם "דיאלקטיקה" . הסתירה מתגלה מפעם לפעם, לאחר מעשה, בהתפתחותם ונפילתם של מוסדות ותרבויות – והיא למעשה פועלת כקונפליקט מעמדי מתמיד השורר בהיסטוריה האנושית . מרקס טען, כי אף שמדובר באידיאולוגיה מנוכרת ובאינטרסים פרטיקולריים, המייצגים קבוצת מיעוט שלטת – למרות זאת, המהפכה הבורגנית, ובעקבותיה עליית הקפיטליזם, הייתה פריצת דרך מהחשובות ביותר שעבר המין האנושי . אמנם מהפכה זאת יצרה כבלים חדשים בשירות ההון ואכן היא פוררה את המרקמים הקהילתיים של האדם והפכה את חייו לסחורה – אולם היא פתחה לראשונה נתיב לפריצת הגבולות הבלתי עבירים עד אז של הכפייה : הכפייה של הטבע והעריצות של האדם . משטרים שקדמו למשטר הקפיטליסטי, ניסו להתקיים או להגדיל את משאביהם באמצעות מלחמות, התפשטות טריטוריאלי...
To the book |
|
|