|
|
י סייורי ייו 375 הרצאה . פגע בו חמדת והלך עמו . אחר ההרצאה נטפלו כמה מן החברים לחמדת . אמר לו אחד מן החבורה לחמדת קורא אני את סיפוריך [ . . ] אי אפשר לומר שאינם יפים, ואם אתה רוצה אומר לך קורת רוח הרי אני מוצא מהם . אבל אומר לך אדם בן זמננו אינו מסתפק בהנאה שנהנה מן הקריאה, בן זמננו מצפה למצוא בדברי יצירה בשורה חדשה . ענה חמדת ואמר לו, לא באתי להשיב תשובה על שאלת לאן, אבל לפרקים עונה אני על שאלת מאין באת . ( שירה, עמ׳ 118 ) . הרבסט לחוץ ברגש האשמה ומחפש תירוץ לאשתו ובלבד שלא ייתפס על ידה בשאלת ״מאין באת״ . טגליכט הצדיק מספק לו תשובה בעקיפין ומעניק לו פתרון לפיו יגיד לאשתו שדיבר עם טגליכט ואילו חמדת מאיר את הרובד העמוק ביצירה בהצגת השאלות הפסיכו-מטאפיזיות שלה . כך גם ניכר בעריכה של העמוד הסמוך לסצנה זו ( עמ׳ 117 ) בה עולה דוגמת שכר ועונש - עגנון משמיע הנחות דתיות שקופות . יש דין ויש דיין . נושא העונש מטריד את הרבסט הישר . הוא חושב שידביק את כל ביתו בצרעת או במחלות אחרות שהעביר משירה . לבסוף מוצא עצמו בבית המצורעים יחד עם שירה בפתרונה הדתי של היצירה באפילוג שבין שירה להרבסט בבית המצורעים...
To the book |
|
|