מבוא

י סייורי ייו 347 הסיפור, על אף הרצף העלילתי הפרוזאי, דמוי הממואר והיומן, הוא בעיקרו חזיוני וסימבוליסטי, וכונה על ידי המבקר ארנולד באנד בביקורתו המכוננת על הסיפור “סיפור ניסיוני“ . עם זאת, כפי המצוין במאמרי הביקורת שנכתבו עליו, חומרי הסיפור ועלילותיו מתפרקים ונשתלים ביצירות עגנון . הסיפור הוא כאמור הגרעין לארבעת סיפורי האהבה של יפו “אחות“ [ 1910 ] “תשרי“ [ 1911 ] 4 הללו הופכים לאבן יסוד הממשיכה לזכות להתייחסות ו“לילות“ [ 1912 ] . עיקשת ומכוננת בכל תקופות יצירת עגנון, עד לאחרונות שביצירותיו ״הדום וכסא״ [ נתפרסמה בהמשכים בשנות החמישים ] ו״לפנים מן החומה״ [ נכתבה בשנות השישים הראשונות ] . עגנון חוזר להתמודד עם המשמעות הנפשית והסימבולית של כישלון החוויות הארוטיות שלו ביפו והסימולציה התיאולוגית 5 לצד ייחודה הרענן והחלוצי של תקופה זו בחייו כשהפרישה מיפו ומארץ שלהן ישראל וירידתו לגרמניה הופכת למסכת רודפנית של אשמה וסבל . אחת היצירות המרכזיות ביצירת עגנון, עד כמה שידוע לי, שלא נידונו קשריה החשובים ל“בארה של מרים“, המהווה לה תשתית, היא ״בדמי ימיה״, המעמידה בעיקר את יחסי האם ובתה, ולאחר מותה של ה...  To the book