|
|
וי סייורי יוליו 271 הקדמי, המכוון כלפי היהודים בלבד, אפשרות התפוצצותה של עלילת דם הרוחשת באוויר בגין העלילה על פגיעה בקודשי הכנסייה . כך עולה מן הנוסחה המאיימת הכמו מתורגמת משפה עממית : ( קטע 25 ) . עלילת הדם הפעם אמנם אינה מתממשת בסיפור . אך החשש להתפרצות עלילת דם והתממשותה רובץ תדיר לפתחם של היהודים . אך לא רק האימה היא היסוד הנשזר בתוך הקומי . בתוך קלות הדעת שבּהּ מסופר הסיפור מבצבצת מגמה רצינית ומרכזית בסיפור שהיא ההצבעה על ההבדלה בין הגויים ליהודים . מעשה הסיפור עצמו הוא פרובוקציה גויית שבחשבון סופי הייתה סיבה מספקת לעלילת דם . באמצעות המחזת מוטיב ההבדלה, המספר מעמיק ומנציח את רעיון הבחירה שמאחוריו ניצב המספר, רעיון המשתלשל מרעיון ההבדלה המתבטא בין השאר בנוסח ה"הבדלה" שאומר יהודי במוצאי שבת והמופיע בסיפור : ״המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה״ . חתימת ברכת ההבדלה למוצאי שבת המצוטטת בקטע 22 אינה מזכירה את נוסח ההבדלה ״בין ישראל לעמים״ . הסיפור הוא מעין נקמה בגויים הניכּרת כבר במוטו של הסיפור שהוא הפסוק : ״ יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמ...
To the book |
|
|