מבוא

הי ושקר הסיוק ושחה 137 על אף תרומתו המכרעת של קורצווייל יש לציין כי דב סדן היה המבקר 2 הראשון שחש ונימק במידה רבה את ייחודם וערכם של סיפורי ׳ספר המעשים׳ תוך שהדגיש את ערכו של הסכסוך הפנימי בתודעת הגיבור המתוודה ותרומתו לעיצוב הטקסט . 3 ס׳ יזהר בעיני א׳ קריב הפירוש של קורצווייל נראה טריוויאלי ואלמנטרי . רמז שפירושו של קורצווייל ״הרג״ את יצירת עגנון : ״אותו יום שבו נתפרסם ברבים שיקותיאל נאמן אינו אלא משה רבנו וכי האדון ארבעה כוכבים מוקפי סוגריים אינו אלא הכביכול בכבודו ובעצמו — אותו יום נולד משהו ומת משהו . נולד עגנון המפורש ומת עגנון המספר . ( - - - ) מרגע שמגלים כי הסיפור אינו 4 לקורא המבקש סיפור לא אלא משל, ויהא זה ׳משל סגור׳ או ׳משל פתוח׳ . . . נשאר כי אם שלד מכורסם שמהנה אולי חובבי שלדים וחוקריהם, ומבריח 5 מפניו אוהבי חיים ונהנים מהם״ . עיקר זיהוי הצופן, או המערכת הסינונימית-אלגורית שעליה הצביע קורצווייל, 6 והאדון ( . . . . ) — ארבע מסתכם, כביכול, בכך שיקותיאל נאמן הוא משה רבנו נקודות בתוך סוגריים — הוא הקב״ה בשמו המפורש בארבע אותיותיו ( בנוסח א׳ שלוש נקודות בלבד ! וכבר עמד על כך הו...  To the book