ייחודה של תקופות יפו

הי ושקר הסיוק ושחה 111 סיפורי יפו ובעיקר ״עגונות״, ״והיה העקוב למישור״, ״תשרי״ ו״עלית נשמה״ העמידו את עגנון על מלוא יכולתו . במקצת הטקסטים האלה מתגלות העוצמות האינטרטקסטואליות לצד התובנות הפסיכולוגיות שנתגבשו בייצוגים האסתטיים הטיפוסיים לעגנון . הפוטנציאל המודרני של הנשמה הקרועה המגולמת בתוך עולם הרמוני מתגלה כבר בסיפורי יפו . ספרו המקיף של דן לאור חיי עגנון ( 1997 ) מאפיין את ייחודה של תקופת 63 יפו ביצירת עגנון תוך ציון מחקרים ועיונים קודמים כמו ספרו של חיים באר 64 ומחקריהם של גרשון שקד, יצחק בקון, יהודית צודק הלוי וארנולד באנד . תרומתו העצומה של לאור מלבד האופי הנרטיבי של הספר הוא בפירוט הרב המוכיח את השתלשלות פרסום הסיפורים מזמן כתיבתם לעומת זמן פרסומם . תרומת שיטת המחקר שלנו היא בפירוק המיקרו של הטקסט במעקב הפרטני באופן דיאכרוני וסינכרוני מדויק ככל הניתן אחר השתלשלות מבנים מילוליים פואטיים, מקורות לסיפורים, מוטיבים ומטפורות ביצירת עגנון המתגלגלים באופן אובססיבי מסיפור לסיפור . נוסף לכך ניתן לומר כי חותמה של תקופת עלמות זו, תקופת יפו, עיקרה בכך שבה הנצה בבהירות הפרסונה של ״הדובר עגנ...  To the book