|
|
446 קול הדם | הלל ויס כללי דברים אני זוכר . לילה אחד ישבתי עם אביה ומצאתי אותו מיצר . עמדתי לילך ועיכבני . אמר, אדרבא, נשמע דעתו של מר . נשאה אותה ריבה עיניה והביטה בי . או אולי נשאה עיניה סתם . אמרתי מה שאמרתי . עיוותה פניה ואמרה, מפני מה צריכה אני לקבל עלי עול דורות שעברו . דורות שעברו לעצמן ודורי אני לעצמו . כשם שהדורות שלפני נתקיימו על פי דרכם כך דורי אני מתקיים על פי דרכו . ולענין שאמר מר, חייבת כל בת ישראל לראות את עצמה כאילו היא בת מלכים אין לך שטות גדולה מזו . עכשיו שכתריהם של מלכים מונחים במוזיאון ואין אדם משגיח בהם בא מר ואומר, חייבת כל בת ישראל לראות את עצמה כאילו היא בת מלכים . אורח נטה ללון [ 34 ] . ההתנכרות של רחל לישותה, שכחתה את ערכה היא ביטוי למרד שכבש אותה . תפיסת העולם המודרנית שלה . לגבי המספר זה תירוץ לכישלון הארוטי שלו, כניעתו ליצר הרע שלו, לשכחתו שהוא בן מלך, אותה הוא משליך עליה . "הייתי רוצה להשיב על דבריה ולא השבתי לה כלום . מוטב שתראה את עצמה כאילו היא ניצחה אותי . איני מכיר בנשים, אבל יודע אני - אם ניצחה אותך אשה סופה לחזר אחר דבריך . על רחל בתו הקטנה של בעל ...
To the book |
|
|