|
|
444 קול הדם | הלל ויס ואראה את ירושלים בשעות הגדולות שלי כשם שראו הם את ירושלים בשעות הקטנות שלהם, אלא הם - ירושלים לא משה מלבם כל ימי חייהם ולא נזדקקו לסמלים, ואם קראת בספרי אורח נטה ללון הרי יודעת את דעתי על סמלים . [ מעצמי אל עצמי, 9 ] . הסמל הוא התגבשות מלאכותית של רעיון שיוצר פער בין הרצף הסיפורי לבין הקפיצה המטפורית שחייבת לבוא מאליה . דעתו של המספר על הבעייתיוּת, הנוכחות וההתהוות של הסמלים ב אורח נטה ללון ועל בעיית הקומפוזיציה של רומן זה שאינו מתחבר לדעתו לסמלים כמו גם כלל יצירת עגנון ובפרט סיפורי 'ספר המעשים' שבהם משתלטים הסמלים, העולם הלא ריאלי, העולם ההזוי, על היצירה . "מיום שעמדתי על דעתי שונא אני צורות המחוברות מחלקים שונים שאינם מתחברים, כל שכן ציור שחלקיו במציאות ואילו חיבורם והרכבתם אינם במציאות, אלא בדמיון המצייר בלבד, כל שכן דברים שאינם אלא סמך מציור המוחש לציור מושכל, כלומר שדימה המדמה דברים שבנפש לדברים שבגוף, כדרך שפירשו קצת מן המפרשים את הפסוק פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל . לפיכך משונה הייתי בעיני שהתחלתי לדרוש סמוכין ואמרתי דברים שבסמל יש כאן, שאדם מארץ ...
To the book |
|
|