ו. תרומת 'ספר המעשים' וגלגוליו להבנת תפיסת השואה ביצירת ש״י עגנון

בו הרורה בייירו ושיוי 285 ישראל סבא, כל אחד כפי גילו ודורו וסמכותו ואילו המספר המתהולל הוא נער בן 18 . הסיפור מבטא את הדחף קל הדעת של המספר להשתחרר במידת מה מן הפיקוח האבהי תוך הבעת חוסר אמון ברלוונטיות האב לתת מענה להוויי בוטשאטש המחליפה את פניה . כל זאת מהול עדיין גם בתלות ובאהבה ובעיקר בחמלה לאב ולא במרדנות עיקשת כאשר הסמכות החזקה נמצאת אצל הסב אבי האם, רבי יהודה פארבּ . היחס לאב הולך ומתבהר שנים לאחר מות האב כמו במסע לבוטשאטש "עיר 27 שהפך לרומן "אורח נטה ללון" ב - 1939 . 26 ב - 1930 קברות אבותי" עגנון יוצר ובורא עולם "אדיפלי" קלוש מאוד ביצירותיו הראשונות ובעיקר 28 חזק מאוד המחלחל גם לתוך "לבית הוא מבטא ביצירתו עולם "אנטי אדיפלי" אבא" . נוסף לכך נתפתח הרובד האלגורי המאיר את סמכותו החלשה כביכול של הקב"ה הקשור בחורבן בית ישראל בין שתי מלחמות העולם . התפוררות העיירה, הפוגרומים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, וההגירה ועליית מדרגה חמורה בהרבה ברמת האלימות המתחוללת ערב השואה עם עליית הנאצים לשלטון . המאורעות הללו שואבים את "לבית אבא", כפי שכבר הראה דן לאור, 26 . 1 . אורח נטה ללוּן ( 1938 ; 1939...  To the book