|
|
כט . ״זהב התנופה״ | 57 צַו על הנפתם . לא זו בלבד שלא מצאנו שהניפום ( ואין שום סיבה להנפה ) , אלא גם לא מצאנו איש מבעלי הזרוע שבגיבורי ישראל שכוחו רב לו להרים משא כזה של עשרות אלפי שקלי זהב ומאות אלפי שקלי נחושת . בפשוטם שלַכתובים ׳תנופה׳ אינה אלא ׳הרמה׳, ובלשון התורה היא משמשת להרמה טקסית שיש בה גם תנועות לצדדים, כדברי רש״י ( ויק׳ כג, יא ) : ״כל תנופה מוליך ומביא מעלה ומוריד״ . דברים אלו הביא רש״י, על-פי המשנה ( מנחות ה, ו ) בעניין ׳הנפת העומר׳, ״עֹמר התנופה״, שאכן הורם והונף בממש . ומצאנו בתורה טקסי הנפה נוספים, כגון הנפת בשר החזה של בהמת הקרבן – ״חזה התנופה״ ( שמ׳ כט, כז ; ויק׳ י, יד - טו ; במ׳ ו, כ ; יח, יח ) , הנפת הלחם – ״לחם תנופה״ ( ויק׳ כג, יז ) , הנפת מכלול רכיבי הקרבנות ( שמ׳ כט, כד ; ויק׳ ח, כז ; במ׳ ו, כ ) או אף בעלי-חיים שלֵמים ( ויק׳ יד, יב ; יד, כד ; כג, כ ) . ומצאנו אפילו פרשה שלֵמה ( במדבר פרק ח ) בעניין הנפת תנופה של הלוויים, ונראה, לכאורה, ששם אכן בהרמה של ממש הכתוב מדבר, ואת הפסוק ״והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה׳״ ( במ׳ ח, א ) מתרגם אונקלוס ״וירים אהרן ית ליואי אר...
To the book |
|
|