כה. המקור של בניין פוּעל

26 | שער שישי : פרקי דקדוק מקור עם כינוי הקניין לנסתרת בה״א לא מופּקת, תמיד בצירוף ״כל ימי השמה״ ) . ואולי יש להוסיף כאן צורה שמינית – ״הִתּוּךְ״ ( יח׳ כב, כב ) , אשר יש הרואים בה מקור הופעל לעומת זאת, יש רק צורה אחת מן בדיסימילַציה של תנועת התחילית, ובמקום : * הֻתּוּךְ . 6 ( תה׳ 5 ואולי עוד צורת מקור נטוי אחת מבניין פוּעל : ״עֻנּוֹתוֹ״הפאסיב של הקל – ״גֻנֹּב״, קלב, א ) . מיעוט הצורות מן הבניינים הפאסיביים הדגושים תמוה הוא . לא זו בלבד אלא שגם הצורה הוודאית היחידה שנמצאה – גֻנֹּב – אינה תקינה מבחינת היערכות תנועותיה . שתי תנועות אחוריות סמוכות ( quttul ) דין שתיבדל אחת מהן ותרחק מרעותה, בייחוד כשיש מִכפל בין התנועות, כגון שִׁבֹּלֶת, קִפֹּד וכיו״ב ( במקום : * שֻׁבֹּלֶת, * קֻפֹּד ) . רק שני 7 לכלל זה של דיסימלַציה : האחד כֻּתֹּנֶת, והאחר – תיבתנו – חריגים רשם ברגשטרסר גֻנֹּב . אשר לתיבה הראשונה, הרי יש כנגדה אחרת שקיבלה את דין העברית – כְּתֹנֶת, ורק היא משמשת כצורה גרודה בנפרד . כפילתה כֻּתֹּנֶת מזדמנת פחות, ורק במקרים של תוספת טפולה בראשה ( וי״ו החיבור, ה״א הידיעה ) או בסופהּ ( צורני רי...  To the book