הטכניקה של מיתוס המדינה המודרני

8 1 | ארנסט קסירר ו״המיתוס של המדינה״ : דיוקנו של הפילוסוף כאדם חסר אשליות העשרים ״הותאמו להבנתו של קהל אחר״ . רעיונותיהם שוב לא היו נחלתם של אנשי רוח בלבד, והם אומצו בידי רבים . כדי להשיג פופולריות שכזאת ״נדרש כלי חדש – לא כלי מחשבה בלבד אלא כלי פעולה״, והיה צורך ״לפתח טכניקה חדשה״ . קסירר נדרש בעקיפין לספרו של רוזנברג וטוען שאכן ״הכשרת הקרקע למיתוס של המאה העשרים נעשתה זמן רב לפני כן . אבל הוא לא היה יכול להבשיל ללא השימוש המיומן בכלי הטכניקה החדשה״ ( עמ׳ 277 ) , אשר נטלה אותו מידי האינטלקטואלים ומסרה אותו בידי הפוליטיקאים . קסירר הכיר היטב את הגורמים הפוליטיים והכלכליים שגרמו לעליית המיתוס של המדינה : מלחמת העולם הראשונה, האינפלציה והתסיסה החברתית . ובגרמניה הייתה הבעיה חמורה יותר מכול : ״בימי אינפלציה ואבטלה נשקפה סכנת התמוטטות גמורה למערכת החברתית והכלכלית כולה״, וכך הוכשרה ״הקרקע הטבעית שעליה יכלו המיתוסים הפוליטיים לצמוח ובתוכה מצאו את תזונתם בשפע״ ( עמ׳ 277 - 278 ) . הוא מסתמך על התזה המקיפה הקודמת שלו על ירידת המיתוס ואומר שבעבר ״היה ארגונה של החברה מיתי והוא הוחלף בזה התבוני״...  To the book