המיתוס של המדינה

120 | ארנסט קסירר ו״המיתוס של המדינה״ : דיוקנו של הפילוסוף כאדם חסר אשליות שיטה זו בוחנת את מקורותיהן וגלגוליהן של בעיות פילוסופיות בטקסטים בעלי חשיבות, בניגוד לתפיסה שבעיות פילוסופיות הן קבועות ועומדות ועוברות ללא שינוי מדור לדור . בהקשר האידאולוגי-המתודולוגי הזה ״הנאציזם מתגלה [ . . . ] במערך כולל של רעיונות, ואת מקורותיו צריך לחפש אפוא לא בקסרקטינים ובמרתפי הבירה של מינכן או וינה אלא בכתבי מקיאוולי, הגל, קַרלַייל וארתור דה 106 גוֹבּינו״ . פרשנותו של קסירר את תולדות המחשבה המדינית מבוססת על כמה נקודות מפנה חשובות ומכריעות . תור הזהב הראשון של המחשבה המדינית מתחיל בפילוסופים היוונים הקדם-סוקרטיים, שחיברו לראשונה תורת מדינה רציונלית . אפלטון ממשיך אותם עם מושג ״מדינת חוק״, או תפיסת המדינה כמשליטת הצדק, ופילוסופים של אסכולת הסטואה מוסיפים את עקרון השוויון היסודי של כל בני האדם . תפיסות אלה שוררות משך כל ימי הביניים עד שבא מקיאוולי וחוטא את ״החטא הקדמון״ ומפריד את המוסר מתורת המדינה, דבר שמוליך למושג של המדינה הטוטליטרית . תורת הזכות הטבעית בתקופת הנאורות מציינת את שובם של העקרונות הסטוא...  To the book