היוצרים, היוצרות ואופני ההפקה של סרטי הנשים

8 8 | פר ק 4 תוכן קולי המציג את העלילה והתפתחותה . הצלחתן המסחרית של ההקרנות סימנה את הדרך ליצירת מערכת קולנועית נשית מסחרית, והשקופיות היו לסרטי נשים . אנשי הסמכות הדתית ראו במעבר מצילום של מחזות תיאטרון להפקת סרטים מעבר טכני, המשך טכנולוגי בלבד, ועל כן הותר מהלך זה מבחינה הלכתית, כמשתמע מדבריה של רכי אליאס : 'לפני "מיליונר עני" פניתי לביה"ד של הרב ואזנר שליט"א על מנת לקבל היתר רבני . בביה"ד אמרו 2 תפיסה זו מקובלת שזה מותר, בתנאי שזה יהיה כמו הצגה שהסריטו אותה' . גם אצל 'משמרת הקודש והחינוך', כדברי הרב מרדכי בלוי : אצל הנשים הצגה חיה זה לסחוב כל פעם את כל המציגות ואת התפאורה . גם בהצגות בוחנים את התוכן וכל פרט של לבוש ואיפור . ואז התחילו להסריט, לצלם בווידאו כדי להריץ את ההצגה שוב ושוב [ . . . ] ונוצרה 3 אמנה שלא מוכרים דיסקים של הסרטים, זה יותר להצגה ברבים . המעבר מצילום מחזות בשקופיות להפקת סרטים נעשה בעזרתם של אנשי קולנוע מקצועיים, חילוניים ודתיים, גברים ונשים, שנשכרו על ידי יוצרות חרדיות . הם מביאים עימם לשדה ידע ושיח קולנועי ופרקטיקות מקצועיות מהמערכת הקולנועית של הזרם המרכזי, פר...  To the book