כבוד לחיים: אי-אלימות היא דרך, לא טקטיקה

83 זן ואמנות הצלת הפלנטה כשנכנסתי למנזר כנזיר מאוד צעיר, לימדו אותי לדקלם את השורות האלה ברגע היקיצה : בהקיצי הבוקר, אני מחייך עשרים וארבע שעות חדשות לפני . אני נודר לחיות כל רגע במלואו ולהביט בכל היצורים בעיניים חומלות . אז לא ידעתי שהפסוק הזה עמוק ומשמעותי ; לא הבנתי . מדוע עלי לחייך בבוקר כשאני מקיץ ? מאוחר יותר למדתי שהחיוך הזה הוא כבר חיוך של הארה . ברגע שאתם מקיצים, אתם מבינים שיש לכם חיים ; יש חיים בתוככם, יש חיים סביבכם ואתם מחייכים לחיים . אתם מקדמים את החיים בחיוך כדי שתוכלו להרגיש לגמרי בחיים ולחוש את אנרגיית הקיום חיה בתוככם . אתם מייצרים אנרגיה של תשומת לב וזה מייד הופך אתכם לרוחניים . כשאתם מדקלמים את השורה השנייה, החיוך שלכם מעמיק . אתם מבינים שיש לכם עשרים וארבע שעות חדשות לגמרי לחיות, עשרים וארבע שעות שהגיעו למפתן דלתכם, למפתן לבכם . לפיכך אתם מחייכים חיוך של התעוררות ושל שמחה ; אתם מוקירים את החיים ואתם נחושים להפיק את המיטב מהשעות שניתנו לכם לחיות . על פי הנצרות, היכן שרוח הקודש מצויה, יש חיים, יש סליחה, יש חמלה, יש ריפוי . תשומת לב גם היא יוצרת את האיכויות האלה, כך ...  To the book