|
|
גבריאלה מן 200 תהיה פגישתנו האחרונה . בעודנו יושבים באזור המבקרים, סיפר לי על חלומות שונים אשר פקדו אותו בעת אשפוזו : מכלים גדולים וקטנים הופיעו שוב ושוב בחלומותיו . הוא הסביר שהם קשורים לקשר שלנו ולנוכחותי החקוקה בנפשו . הבנתי שעמי מספר לי כיצד העצמי שלו מתוחזק באמצעות זולתיותעצמי נוכחת, יודע בזמן זה שנוכחות כזאת דרושה לחיותו . עמי הפנים את הידיעה שקיומו תלוי באפשרות שמשהו יהיה שם, יראה, יחזיק ואף "ירים" אותו . בעת זו, גם אם אין לו רגליים פיזיות, יש לו עכשיו רגליים וירטואליות מופנמות . הרחבת התודעה מקבלת ביטוי לא רק בתחושות העצמי הפיזיות, כי אם גם באמונה במי שנוכח סביבו . איש זה, שנפגע על ידי אלה שהיו אמורים לשמור עליו, היה יכול לקרוס לזעם ומרירות אין‑‑סופיים, אך עשה התמרה מעוררת התפעלות ומסוגל להאמין בחיים ובמי שאמון על החזקתם . זמן קצר אחרי פגישתנו זו קיבלתי הודעה שעמי נפטר . ביקרתי את המשפחה בעת השבעה . אשתו ביקשה שאספר להם עליו . דיברתי איתם על אישיותו המיוחדת, על אומץ ליבו, על היושרה שאפיינה אותו, על נחישותו לחיות ולממש את האידאלים אשר הנחו את חייו . אמרתי להם שלמרות מותו, אידאלי...
To the book |
|
|