|
|
גבריאלה מן 142 בגדלים שונים ובצורות שונות . הם באים והולכים, הם אורחים . אבל השמים נשארים שמים . המחשבות, חולפות ונעלמות ונותרים רק שמים . השמים הם דבר מה שקיים ובה בעת אינו קיים . הם עצם מוחשי ובה בעת אינם עצם מוחשי . ולנו לא נותר אלא לקבל כמו שהיא את עובדות קיומו של מין מיכל עצום ובלתי מוגדר שכזה, השמים . ( הרוקי מורקמי, על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה , עמ' 22 ‑ 23 ) פרק זה מתייחס למושג קבלת הארעיות ( transience ) על פריסותיו האפשריות השונות . פרויד סימן חלופיות / ארעיות כרגע מיוחד של פרידה שאפשר להתפעל ממנו או להיאחז בו באופן הגנתי . קוהוט התייחס לקבלת המוות והרחיב את התבוננותו מראיית הכאב הכרוך בחלופיות לזיהוי התקווה והחדווה הטמונות בה . הפרק הנוכחי דן בפרספקטיבות אלה ומציע להתייחס לפרדוקס האין‑‑סופי בין חלופיות כתופעה קוטעת לבין הבנתה כתופעה שיש בה ריקות ואחדותיות . דגש מושם על הפוטנציאל האין‑‑סופי של התמרות העצמי, כולם מופעים של אותו עצמי בהקשרים שונים . מובאות מהגות ביוניאנית וחשיבה בודהיסטית מוצגות להעמקת החקירה ולזיהוי קווי השקה בין הגישות השונות לשאלת החלופיות . דוגמה קלינ...
To the book |
|
|