מורשת המיליטריזם

משה צוקרמן | משה צימרמן 170 היסטורי מסוים היא הייתה בעלת התכוונות אמנציפטורית מובהקת ביחס ל"משטר הישן" שכבר איבד באופן אובייקטיבי את ה ‑‑ raison d ' être ההיסטורי שלו - אלא כאותה זוועה שרק אפוסטריורי, לאחר שהתהוותה כפי שהתהוותה, אפשר לייחל לסיומה המהיר ככל האפשר . אבל לייחל למשהו אין משמעו בהכרח גם למצוא דרכים ריאליות למימושו . והבוחן הוא תמיד הבוחן של האפשרויות ההיסטוריות הריאליות . איני רוצה להמשיך ולהכביר מילים בעניין זה . נדמה לי שמיצינו את הדיון בו . ועם אמירתך על כוונתו של מרקס בשנת 1848 לא אתווכח, חרף העובדה שאתה מחמיץ, לדעתי, את העיקר באמירתו . אין צורך לברר עניין זה בהקשר הנדון כאן . תחת זאת ראוי ואף חיוני שנלבן היבט מרכזי נוסף בתרבות הפוליטית הישראלית ‑‑ ציונית : המיליטריזם . אני סבור שאפשר להבין היטב מדוע זכה הביטחון למעמד כה מרכזי באידיאולוגיה הציונית . הציונות הרי נולדה בעיקרה ( כבר אמרנו זאת ) כתגובת ‑‑ נגד לעלייתה של רדיפת היהודים המודרנית בדמותה של האנטישמיות ; תגובתו של הרצל למשפט דרייפוס היא פרדיגמטית בהקשר זה . יסוד של נרדפוּת היה קיים ביהדות במשך מאות שנים, נרדפות ש...  To the book