‘חיים יהודיים' בגרמניה לאחר השואה

משה צוקרמן | משה צימרמן 56 הסיפור של פריץ קורטנר שונה - הוא מוכן לחזור ולהישאר, לתפוס את מקומם של ה"ביו ‑‑ גרמנים" . האם בשביל זה סילקנו אותם בהצלחה מאז 1933 ? הייתה השאלה הנעלמה . קורטנר, בסרטו הקריאה , הגיב לשלב הראשון, שלב הדחייה מצד החברה הגרמנית ( נושא שחזרה אליו אורסולה קרכל [ Krechel ] ברומן Landgericht 11 לפני כתריסר שנים ) . אתה נזכר בשלב הבא, לאחר שעל אף ההתנגדות הצליח החוזר לתפוס את מקומו, וככזה הוא יכול סוף ‑‑ סוף להיות גם המודל של הפיוס שלאחר השואה . הרי אתה זוכר איך התקבל בכבוד מלכים ההיסטוריון הנס רוזנברג, מאבות ההיסטוריה החברתית של הרפובליקה הפדרלית, כשחזר שלושים שנה לאחר המלחמה לפרייבורג, ובהיותו אמריטוס לא סיכן איש . אבל מבחינת החברה הגרמנית, הסופרלטיב הוא מלכתחילה לאנשים מסוגה של אסתר בז'רנו . לא סתם יהודי שחזר, אלא עוד מאושוויץ ! עבור החברה הגרמנית זה כמעט כמו פיוס עם הנרצחים שאי ‑‑ אפשר, כמובן, להחזירם לתחייה . אתה צודק : הפיוס הזה אמור לדעתם להיות למעשה פיוס בין הבורגנות הגרמנית לבין היהודים, כאשר היהודים הללו מגנים על ערכים בורגניים וחלילה אינם ביקורתיים לגבי ישר...  To the book