לאומיות יהודית ולאומיות גרמנית

משה צוקרמן | משה צימרמן 30 להמשך קיומה . האומנם מדובר כאן במבנה ‑‑ על נטול בסיס, נטול פרקסיס חברתי ? לא . שכן תודעת "הצורך" בייסודה של מדינת היהודים נקבעה על ידי ההוויה החברתית של "הגלות" . זו הסיבה למרכזיות עקרון "שלילת הגלות" באידיאולוגיה הציונית . הרבה לפני שידעה הציונות מה יהיה טיבו של "היהודי החדש", היא ידעה מה אינה רוצה שיהיה . "היהודי החדש" אמור היה להיות תשלילו של "היהודי הגלותי" . לפיכך מה שהחל בהוויה החברתית של "היהודי הגלותי" הסתיים במדינת "היהודי החדש" . אפשר לומר שאם התנאים ההכרחיים לכינון מדינת לאום מודרנית הם אחדות הטריטוריה ( עקרון הבעלות עליה וקביעת גבולותיה ) , אחדות האוכלוסייה המתגוררת בה ( אומה ) ואיזושהי אחדות תרבותית ( שפה לאומית ) , הרי ששלושת התנאים הללו לא התקיימו במקרה של הציונות . אפילו ריב שפות התקיים בטרם הוכרעה העברית כשפה הלאומית ( ולחשוב שהיידיש, ובשלב מסוים אפילו הגרמנית, הועלו כאפשרויות חלופיות ) . אלא שלאור תנאים מוקדמים ייחודיים אלה נשאלת השאלה : מה טעם ראו כלל היהודים בהקמת מדינה בתנאים ‑‑ לא ‑‑ תנאים היסטוריים כאלה ? מה גרם להתהוותה של תודעה לאומית...  To the book