|
|
תמי יגורי 230 להיות מובנת . הדגש של אילה מושם על להיות מובנת . ביקשתי שתסביר מתי היא כן מובנת . היא הסבירה שלא כל הזמן היא מובנת . בגלל שקולה לא יציב לפעמים דבריה פחות מובנים . "כשאני מדברת פנים אל פנים, אז אני מובנת . וכשאני מדברת עם אנשים שמכירים, הם מבינים את הקול שלי, הם מבינים מה אני אומרת . בכלל עם אנשים מבוגרים מדברים יותר לאט ויותר ברור . עם אנשים צעירים מדברים מהר ובולעים הברות . בקרב צעירים אני מובנת אבל לא מבינה . זו פגיעה" . חידדתי שמדובר בשני סוגים של פגיעה : הפגיעה בלהיות מובנת אך לא להבין, והפגיעה של להיות לא מובנת . שאלתי אם מה שחשוב מבחינתה זה שהיא תהיה מובנת, ואילה אישרה שאכן כך . ביקשתי להבין למה זה חשוב, למה להיות מובנת זה כה חשוב . ועל כך השיבה : "ביכולת להבין זה תלוי גם בי . אני יכולה לבקש לדבר יותר לאט . כשהנכדים מדברים איתי אחד אחד אני מבינה . אך בחבורה - לא מבינה כלום . גם איך שהם מדברים וגם בשפה של קיצורים שאני לא מבינה . לכל היותר, מדי פעם, אחד עושה הפסקה ומכניס אותי לעניינים . כשאני מדברת אני לא בטוחה שהבינו מה שאמרתי . זה נתון בידם . אבל אני מדברת לאט ומדבר...
To the book |
|
|