|
|
תמי יגורי 176 "אני הולך על הטיילת שמעל המפרץ הצופה אל הים, מתבונן בסירות . אני צועד יחד עם אדם שאני אוהב, ובקצה העין תופס במבטי ילדים שנהנים מהנוף שהם רואים" . הליכה על הטיילת, מישהו לצידך והילדים בקצה העין . "כשאני צועד בבוקר אני רואה אנשים עם כלבים . היום הבנתי שהם לא רק זוכים לצאת להליכה, אלא הם גם רואים את העולם מבעד לעיני הכלב . הכלבים מרחרחים, מחייכים, דרוכים ונעים הלאה ללא דאגה . אני חושב שמוקדם בבוקר בעלי הכלבים נהנים ׳לתפוס טרמפ׳ על התחושות הללו . ללכת, ללא דאגה, לרחרח את הסביבה" . ובמובן דומה, כשאתה רואה את הילדים בקצה העין אתה זוכה לראות את העולם מבעד לעיניהם, והעולם חסר דאגות, מלא בהנאה ובמשחקים ? "ילדים הם דרגה אחת מעל לכלבים ] אנחנו צוחקים [ . הם לרוב שמחים באופן טבעי . לאט הם מתחילים לראות את הדברים שהם רוצים ושאינם יכולים להשיג . עולם הכלבים אינו כה מורכב . ניתן לספק אותם בקלות רבה יותר, לתת להם להשתין, חטיף לכלבים, לרחרח כלבים אחרים . ילדים הם כאלה במובן מסוים . אני נהנה מהסיפוק, יותר מסיפוק, מסוג של שמחה, שיש בסקרנות הטבעית של ילדים ביכולת שלהם ׳להרגיש בבית׳ במצבים מס...
To the book |
|
|