|
|
תמי יגורי 168 שחר שיתף כיצד בסוף מסלול הלימודים המאומץ של פסיכולוגיה באוניברסיטה בחר להמשיך בלימודיו לתואר שני דווקא בטיפול בפסיכודרמה ולא בפסיכולוגיה קלינית . הרצון ללמוד ולעסוק בטיפול כדי לעזור לאחרים ולעצמו היה שם מלכתחילה, אולם התואר הראשון היה רצוף במאבקים, מלחמה של ממש, להשיג ציונים מעל 90 . הלחץ היה מטורף . הוא היה חייב לעמוד ביעדים, לחזור ולהיבחן כדי לשפר ציונים שלא היו גבוהים מספיק . אחרי הלחץ המטורף, אחרי ההשקעה המאומצת בתואר הראשון, קשה היה לו לוותר על המשך לימודיו במסגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה . הרי לשם כך התאמץ ובעבור היעד הזה עמד בלחצים אדירים כל כך . מה פתאום לוותר ? מה פתאום לעשות תואר שני במקום אחר, שבו מאמץ הלימודים פחות ? שחר נרשם לשנת התנסות בטיפול בפסיכודרמה . במסגרת זו חווה הרבה פחות לחץ ובעיקר יכול היה לבטא את עצמו . במהלך השנה הוא ניסה להירשם לתואר שני באוניברסיטה אך לא היה מסוגל . הוא חווה התנגדות פנימית עזה ולא הצליח להביא את עצמו לכדי ביצוע הפעולה . או ‑‑ אז אמר לעצמו : "סבלתי הרבה, אבל סימן שסבלתי מספיק" . החלטתו להמשיך בלימודים בטיפול בפסיכ...
To the book |
|
|