|
|
תמי יגורי 138 דיכוי . אני מסבירה לה שחייהם מוגבלים, מדודים, שהם לא יכולים לצאת, להתבטא, להסתובב . לא היה קשה לשכנע אותה . היא כבר בקונפליקט . בתפקידה כמדריכת תיירים היא פוגשת אנשים חופשיים ממנה . היא בחורה עצמאית יחסית . נוסעת איתנו ברחבי קובה . "עברנו ליד בקתות שבהן יושבות נשים שמגלגלות סיגרים . הן בתחתית . דרך השאלות שלי, מי עושה מה, היא קולטת את מעמד האישה . היא יותר משוחררת מהן, אך גם היא לא משוחררת . היא לא חופשייה לנהוג בעצמה ברכב או לנהל עסק עצמאי משלה . הראיתי לה עד כמה אף אישה לא לגמרי משוחררת, שמדובר בתהליך . "ככה שבוע אני איתה ומאירה לה את המציאות שבה היא חיה . היה לי גם חשוב לשכנע אותה שיש תקווה . שיש מי שמחכה לעשות מהפכה . כשקסטרו ואחיו ייפלו יהיה מנהיג שירים את נס המרד . מנהיג שיקריב, ישלם בחייו, כדי שבסוף כולם ייהנו מזה . חשוב לעשות את המהפכה כי אין טעם לחיים בדיכוי . היא שאלה אותי, המדריכה, מה הכי חשוב במרד ? מה עליה לעשות ? מה אני אומרת שחסר להם ? הכי חשוב שתוכלו לחשוב בעצמכם, אמרתי לה . חומר הוא אמצעי, חופש הוא מטרה . ועוד אמרתי לה, אני מקנאה בך, את חיה בזמן מיוחד, את...
To the book |
|
|