|
|
280 | דקדוק עברי באש כנז בראשית העת החדשה לפי שההוויה הראשונה ממין האדם הייתה נבראת מן האדמה, וחוה, אשר הייתה ההוויה השנית, נבראה מעצם אדם הראשון [ . . . ] לכן הוסיפו הה"א לסימן 74 לשמש במקום למ"ד בתחילתה . הנקבה, לפי שמשפט הה"א שבסוף התיבה לכן נקראת "אשה", כלומר : "לאיש", כי שלו היא במה שהיא חלק ממנו . גם 75 בלשון נקבה [ . . . ] ואולם קין והבל במספר 'אחד' ו'שנים' הונח סימן הנקבה אשר היו ההוויה השלישית והרביעית, וכן שאר כל ההוויות ממין האנושי — נולדים מאישה בהוויה הטבעית [ . . . ] לכן ממספר 'שלושה' ועד 'עשרה' שהוא סוף המספר — נוסף סימן הנקבה בלשון זכר, כי היא עקרת הבית אשר תזריע וילדה בנים" . וי"ו החיבור לעולם אינה באה בצמוד לה"א התימה ( יה"נ, המילות יג ) : "ונראה לי • הטעם, לפי שה"א התימה מורה על ההכזבה והנמנע אשר אין בו מציאות לגמרי, והוא"ו לא תשמש אלא בדברים שהם אפשרֵי המציאות, לא בדבר הנמנע, שהרי היא משמשת לחבר דברים הדומים ומתייחסים זה לזה . וכיוון שה"א התימה 76 כי מה שהוא מורה על הנמנע מה שהוא אפס ואין, וכבר אמרו בעלי המחקר אפס ואין לא ידומה ולא יחובר [ . . . ] על כן לא ייתכן שתש...
To the book |
|
|