|
|
פרק ג : נושאים בתחביר, ברטוריקה ו בסמנטיקה | 255 עבר עם וי"ו החיבור, ולעומת זאת בפסוק "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ [ . . . ] וּשְׁמַרְתֶּם אֶת 124 הַשַּׁבָּת" ( שמות לא, יג - יד ) 'ושמרתם' מכוון לעתיד . מערכת הזמנים הפשוטה זוכה אצל רז"ה למעט שכלול . הוא הציג את הבעת ההווה והעתיד כרצף של שלושה זמנים : צורת הבינוני מביעה את ההווה, הציווי 126 חלוקת תפקידים זו שבין 125 וצורות העתיד מביעות עתיד רחוק . מביע עתיד קרוב, הציווי לעתיד עקיבה לחלוטין, לדעתו — הציווי מכוון תמיד לעתיד הקרוב, וכל 127 לכן דחה רז"ה את דברי בעל ציווי לעתיד הרחוק מובע על ידי צורות העתיד . 129 משום 128 שמשמע מהם שיש צורות ציווי שהוראתן לעתיד רחוק . מקנה אברם, כך, במצוות שבתורה, שרז"ה הבין שכולן מכוונות גם לעתיד הרחוק, משמשות 130 על פי הבנה זו את תפקיד צורות עתיד או צורות מקור בלבד, ולא צורות ציווי . 131 מכורח נסיבות המציאות, שבהם הציווי הסביר רז"ה את היעדר הציווי לנסתר : אין המצווה שומע את הציווי בעת אמירתו, ייתכן שציווי מעין זה לא יתבצע בטווח 132 הזמן המיידי . אספקטים ומודוס צורות העבר• בספרי רז"ה המוקדמים מובאת השו...
To the book |
|
|