|
|
146 | דקדוק עברי באש כנז בראשית העת החדשה כמקובל בדקדוק של ימי הביניים, הבחין רז"ה בין שורשים רבעיים "מכופלים", 8 תעת"ע שנוצרו מהכפלת שני רדיקלים של שורש שלשי עלול, כגון גלג"ל [ < גל"ל ] , [ < תע"ה ] , לבין שורשים רבעיים "אמיתיים", שבהם ארבעה רדיקלים שונים, כגון 9 כאמור, לדעתו גם השורשים מן הסוג השני הם תנייניים : אלו כרס"ם, כרב"ל . 10 של כמה מילים ששורשן הוא שלשי . הוא הדין שורשים שנוצרו על ידי הרכבה 11 יסודות הגישה של רז"ה נמצאים גם בתפיסתו גם לשמות החמשיים ממין זה . של בעל האפוד, שתבואר להלן, ואפשר שעליה מבוססת שיטת רז"ה בעניין 12 הזה . 13 הוא האפודי קבע שכל השורשים הרבעיים במערכת הפועל הם מורכבים . נסמך במפורש על הביאורים ה"אטימולוגיים" בדרך זו הנמצאים בדרשות חז"ל, כגון "מאי 'חשמל' ? אמר רב יהודה : חיות אש ממללות . במתניתא תנא : עתים 14 ומחיל אותם גם על כמה מקרים חשות עתים ממללות" ( בבלי, מגילה יג ע"א ) , 15 שלא ביארום חז"ל, למשל "יכרסמנה" ( תה' פ, יד ) פירושו "ימלא כרסו ממנה" . 16 הטענה שכל השמות הרבעיים אולם באשר לשמות הוא מציג עמדה נחרצת פחות : מורכבים נזכרת רק בלשון שמא ולא בלש...
To the book |
|
|