פרק עשירי: הפרדה בדיור בישראל: מבט רב־תרבותי

שבטי מדינת ישראל : ביחד ולחוד | 350 לקהילה מסוימת . במילים אחרות, המירחוב מהווה אמצעי להקצאת יתר או חסר מוסווית לאותה קהילה ביחס לקהילות אחרות . לפיכך, ניתן לראות הפרדה מכוונת של מגורים כיוצרת חזקה ( פרזומציה ) של הפליה . על מנת להפריך הפליה זו, על המדינה ( או על הקהילה המבקשת את סיועה של המדינה בהפרדה זו ) להצדיק את פעולתה . בבחינת הצדקה זו ראוי לכאורה לבחון את הקהילה הנדונה בהתאם לטיפולוגיה שהוצגה לעיל בפרק החמישי, בין קהילות ליברליות נפרדות, קהילות לא ליברליות גרידא, קהילות פוליטיות לא ליברליות וקהילות אנטי-ליברליות . המצב הראוי הוא שקהילות אנטי-ליברליות, המבקשות לכפות את מנהגיהן על מי שאינם בניהן, לא תהיינה ראויות לזכות להגנה מפני חזקת ההפליה, קרי לא ראוי להקצות להן קרקעות ייעודיות בשל ייחודן התרבותי, לאור הנימוקים שהוצגו שם . אולם, בהמשך פרק זה נראה כי עמדה זו לא התקבלה בישראל, שכן קהילות אלה הן גם בעלות עוצמה פוליטית . מאידך גיסא, נראה שלעתים ניתן יהיה להצדיק הפרדה במגורים על ידי המדינה גם עבור קהילות לא ליברליות גרידא, המבקשות היפרדות מהאוכלוסייה הכללית כדי לקיים את תרבותן . הפר...  To the book