|
|
זאב קיציס | 138 שוב העגלה באותו הכפר, ראו המון רב מאוד מתגודד במקום שבו זרק הנער הגוי את האבן . עצרו האנשים את העגלה ולא נתנו להם לנסוע לדרכם עד שיתנו להם עצה . כי הנה גופו של הנער נדבק לארץ והוא הולך ושוקע בתוכה, וכל מה שעשו בכדי להוציאו מן האדמה לא עצר את גופו מלשקוע יותר . הביט הבעש"ט על הנער ואמר לו : "התפסיק לזרוק אבנים ביהודים ? " והנער רק הרכין ראשו, כי לא מצא כוח לומר כלום . עשה הבעש"ט מה שעשה, והנער הוצא מן האדמה בריא ושלם . כך ביצע הבעש"ט מופת לעיני אנשים רבים, אולם גם אחר המעשה הזה חזר הבעש"ט לתפקידו כריש-דוכנא פשוט, ולא עשה המופת שום רושם . על כך אמר ר' שמחה בונים בשם ר' לוי יצחק מבַּרדיטְשוֹב, כי הנס היותר גדול שעשה כאן הבעש"ט, הוא שגרם שישתכח הנס וישתכחו הדברים, למרות שנראו לעיני רבים . ( על פי ר' שמואל משינובה, פירוש רמתַּים צופים על תנא דבי אליהו, [ תרמ"ג ] , מהד' ירושלים, תשס"ג, עמ' כז ) ניתן לשאול על הסיפור הזה — וגם על סיפורים חסידיים רבים אחרים — שאלה כמעט קטנונית : בסיפור מופיע נס שנשתכח . הבעש"ט עצמו גרם לכך שהמעשה יישכח . אך אם כך, כיצד ידעו ר' לוי יצחק ור' שמחה ...
To the book |
|
|