|
|
זאב קיציס | 114 שלא מן היום ולא מן הלילה . תמיד האיר אלי את פניו, תמיד הקשיב והוסיף עצה עמוקה וטובה . מעולם לא כפה את דעתו . מעולם לא אמר "כך תעשה", אלא רק "אפשר אולי לעשות כך וכך" . שיחות אחדות אף הסתיימו ללא כל עצה או מענה, אך תמיד הקפיד הרבי לצאת מדירתו וללוותני — כפי שעשה לכולם — קומה ושתיים במורד חדר המדרגות . לכבודו של אדם קדוש וצנוע זה אצרף סיפור מפתיע העוסק בצדיק החסידי, ר' נפתלי מרוּפּשיץ : רבי נפתלי מרופשיץ היה פעם בבית רבו הרב הקדוש רבי אלימלך מליזַ'נסק ז"ל, עם כמה מרעיו . והרב הקדוש ר' אלימלך ז"ל היה שרוי ברוב דבקות, כי לימד אז דעת את תלמידיו . ויבט ר' נפתלי דרך החלון וירא כי איש אחד נחפז לבוא לבית הרבי הקדוש . הלך ר' נפתלי החוצה, ושאל את האיש : "מה תבקש ? " והאיש דימה בנפשו כי זה הוא הרבי אלימלך, על כן הציע לפניו את צרתו — האדון שלו רוצה להוציאו מחוזה החכירה שלו, ורוצה להלקותו ולייסרו ולהביאו לבית הכלא . לקח ר' נפתלי את מטהו בידו ונשען עליו בראשו ובידיו, ועשה התנועות של רבו הקדוש ר' אלימלך ( כי כן היה רגיל בעל ה'נועם אלימלך' ז"ל ) . אז אמר ר' נפתלי כמדבר אל עצמו : "עֶס זאָ...
To the book |
|
|