|
|
זאב קיציס | 100 את הניגונים החדשים של האדמו"ר ולהנחיל את ניגוניו ברחבי התנועה . אכן, ניגוני מודז'יץ הידועים — שאת רבים מהם הלחינו האדמו"רים עצמם — הפכו מזמן לנכס לאומי כלל-ישראלי . רוחב הנפש של אדמו"רי מודז'יץ וכוחם החי של הניגונים עצמם ממיסים ומבטלים עד היום את פירוד הלבבות . המיוחד בחסידות מודז'יץ אינו רק שפע הניגונים ופרסומם בכל המרחב היהודי, אלא גם התורה המפותחת שהם ייסדו, העוסקת בעולם הניגון והשירה . בתורתם הקדוש ברוך הוא עצמו מתפעל משירתו של האדם ומגיב עליה, בבחינת "וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע" . הניגון הוא הקול שהאדם משמיע בדיאלוג עם אלוקיו . כוחו של הניגון הוא ביצירה החדשה ובהעזה האנושית שבו . כשהניגון ראוי — כך כותב האדמו"ר ר' שאול ידידיה — אזי הקדוש ברוך הוא נקרא "הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה", והוא בכבודו מאמץ את הניגון החדש ובוחר בו ( אמרי שאול, ענייני שירה וזמרה ) . דרשה יסודית נוספת בעניין הניגונים דרש ר' ישראל טָאוּבּ, האדמו"ר הראשון בשושלת מודז'יץ, בספרו "ישא ברכה" ( פרשת ואתחנן ) . הרבי מפרש את הפסוק בתהילים, המתאר את סבלם של עם ישראל במצרים : "וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בּ...
To the book |
|
|