|
|
זאב קיציס | 78 ממחלה קשה, עמדה שתיקה בבית האבלים . פה ושם שאל מישהו שאלה רפה, ושוב ושוב סופרו קורותיו של האיש בתקופת חוליו . כאן החל אבי לספר את סיפורו לפני הנוכחים, ואני, שהאזנתי רוב קשב, יכולתי לראות בבירור כיצד מסייע הסיפור לראות את הנפטר באור חדש, כאחד מן הצדיקים וכאיש המעלה . אבי סיפר על הרבי מסלונים . פעם אחת נמצא בית המדרש של סלונים נעול, אולם התברר כי הדלת נעולה מבפנים . דפקו על הדלת ואין פותח . דרך פשפש קטן נכנס ילד קטן פנימה, ועד מהרה מצא הילד את ה"אשם" . רעש שנשמע מכיוון השירותים הביא אותו לחזות במראה נפלא שנחרת לעד בזיכרונו — הרבי בכבודו ובעצמו כורע היה ליד בור הביוב הפתוח וידו מפשפשת בטינופת . אכן, הגבאי של בית המדרש התריע מזמן כי התלמידים עושים סתימות בשירותים ואיים לסגור בשל כך את בית המדרש . זו הסיבה שבגללה ניסה הרבי כעת, בכוחות עצמו, לשחרר את הסתימות, שמא יבולע לתלמידיו . כשראה הרבי את הילד, פנה אליו והשביע אותו שלא לגלות לאיש עד לאחר מותו את שראו עיניו . לאחר מכן ענה הרבי ואמר : "דוד המלך שואל" — "עהֵר פרעֵגְט" — כך אמר אבי דווקא ביידיש, כחוזר על שפתותיו הדובבות של הצ...
To the book |
|
|