|
|
זאב קיציס | 32 תגרי והתמקמו שם ( עוד על הפרשה ראו במאמרה של שושנה בן דור, "המסע לעבר ארץ ישראל", פעמים, 33 [ תשמ"ה ] , עמ' 5 - 32 ) . למרות הכישלון הצורב הפך סיפורו של אבא מהרי סמל לתשוקתם של יהודי אתיופיה להגיע לארץ ישראל ולירושלים, וכמו שכתב לי אברהם — אף סמל לאמונתם החזקה והתמימה של יהודי אתיופיה . המחשבה על תמימות האמונה עירערה את שלוותי והותירה אותי שואל — מדוע לא נענו תפילותיו של אבא מהרי ? מדוע מאות ואולי אלפי אלה הצועדים רעבים ויחפים אל ארץ תפילותיהם לא זכו להיגאל ? אני מדמיין את אבא מהרי עומד מעל המים הגועשים . הנה הוא מניף את ידו . אנשים רבים משליכים את כל נפשם וגופם אל המים בביטחון ובתקווה לנס, משליכים את עצמם אל מסע האמונה . האין העובדה שהמים לא נבקעו מעוררת שאלות נוקבות בעולמו של המאמין ? כדי לענות על שאלה דרמטית זו, אשתמש דווקא בבדיחה חסידית קטנה : סיפר החסיד הזקן לנכדו על רבו הצדיק שנפטר לפני שנים רבות : "רבי זכרונו לברכה זכה לגלוי שכינה . " התפלא הנכד ואמר : "מה פלא יש בכך, הלא גם הרבי שלי, החי כיום, יש לו גילוי שכינה ! " — "אין מה להשוות", ענה הסב, "זוהי שכינה אחרת לגמ...
To the book |
|
|