מיקומה של התפילה בסדר התפילות

התפילה לשלום המדינה 58 מבחינת תוכנן, תפילות אלו כללו בעיקר הודיה על מתן תורה ובקשות להבין ולקיים את התורה, וכן תפילות לבוא הגאולה ומלכות שמים . כיוון שתפילות אלו לא היו בגדר חובה, לא היה מקום לנוסחות קבועות או צורך בהן . אין למצוא בתפילות אלו שימוש ב"מבוא" הברכה הליטורגית "ברוך אתה ה'" . לדעת היינימן, אחד מסממניו של דפוס תפילה זה הוא השימוש העיקרי בלשון נסתר כלפי ה' . כמו כן רוֹוח שימוש בכינויים במקום שם הוויה, למשל : צור ישראל, מלך מלכי המלכים ועוד . מיקומן של תפילות אלו בסידור הוא בנקודת המפגש בין "בית המדרש" ל"בית הכנסת" — קריאת התורה בציבור, שבה בעבר, לפני שהותקנה תפילת "מוסף", היתה מסתיימת התפילה . ואכן, בחלק זה של 77 יש שורה ארוכה של תפילות כאלה הסידור, לפני ואחרי קריאת התורה, המסתיימות בהזמנת הציבור — "ואמרו אמן" או "ונאמר אמן", הזמנה שאינה מקובלת בתפילות בית הכנסת שבהן הציבור מכיר את מטבע החתימה ויודע מתי לומר אמן . אחת מאותן תפילות היא "הקדיש" . עניין מיוחד עוררה העובדה שבתפילת "הנותן תשועה" נזכר שם השליט או שמה של אישיות חשובה, בעיקר מן הקהילה היהודית, שאותה רצו לברך, אך לתמי...  To the book